כושר גוכל המסעדות הכשרות במקום אחד

איזה ערב מדהים. כל כך כיף להיכנס לבית של מישהו ולהרגיש את האווירה של המשפחה והמקום. ככה זה במיליה, עסק משפחתי ואינטימי שעובדים בו השפית, האח והאמא. כל אחד מביא את תפקידו לחוויה וביחד יש שילוב מדהים בין דורי ומרגש. המקום שהמסעדה נמצאת בו שימש עד לא מזמן למסעדה של הסבתא ולפני כשנה נפתח מחדש בגלגולו הנוכחי. האוכל טעים בצורה לא רגילה ומאוד מיוחד. אם אתם רוצים להיכנס למקום עם חווית אירוח בין דורית, אוכל טעים, חוויה קולינרית ייחודית עם טעמים שלא טעמתם. תגיעו למיליה ולא תצטערו. ענת אוש ורועי תודה ענקית❤️

אמאלה מסעדה צרחות. תשכחו מכל כל מה שהכרתם ! מסעדה משפחתית וברמה הכי גבוהה שיש ! השפית מהממת, מצד אחד עממית וחביבה, מצד שני, מביאה מנות מישלן, לא פחות !! וואוו נשארתי חסרת מילים ואויר. רוצו !

מסעדה מקסימה בדרך בית לחם. עיצוב נהדר, חמים ואלגנטי אוכל מקורי ומפתיע. לא כל המנות מעולות אבל כולן מעניינות וטעימות. האוכל אסתטי מאוד רק השירות אכזב. חיכינו לסכו"ם ולמנות יותר מדי זמן. כלים לא פונו והשולחן לא נערך מחדש בזמן. כדאי להביא עוד מלצרית אבל בגדול, חוויה נהדרת. עסק משפחתי שמחמם את הלב

אוכל מדהים של השפית אושי במסעדה קטנה וחמודה. הכל היה מיוחד, מושקע ומפנק. המחירים גבןהים אבל מוצדקים לרמה יוצאת הדופן.

אכזבה גדולה ותמחור מנות מופרז ללא שום Value for Money. הגענו לערב זוגי ביום חמישי בעקבות המלצות חמות, וחזרנו עם תחושת החמצה קשה ואנרגיות שליליות. המקום מוגדר כעסק משפחתי (הבת שפית, האם מנהלת הפלור והמלצרית), אך בפועל הניהול מרגיש מבולגן וחובבני לאורך כל הערב. כבר בכניסה, עוד לפני שקיבלו את פנינו, זכינו לנזיפה על כך שהבאנו יין מהבית (רצינו לשלם דמי חליצה). החזרתי את היין לאוטו, וכשביקשנו תפריט יין מקומי התברר שאין כזה. המבחר כולל כארבעה בקבוקים פשוטים ("שנקנו בסופר", כפי שציינה האם), מה שלא מנע מהם לתמחר אותם במחירים מופקעים של 200–375 ש"ח לבקבוק בינוני מאוד. האוכל והתמחור: המחירים במסעדה גבוהה מאוד ולא בצדק. שילמנו 650 ש"ח על מנת לחם (שהייתה מצוינת), שתי מנות ירק, מנה עיקרית אחת ובקבוק יין. מנות הירק (בצל וגזר):עלו כ-70–80 ש"ח למנה. הן כללו ירק אחד בוואריאציות שונות, ובשתיהן שלט טעם מתקתק וחד-גוני של דובדבן ופטל. בינוני מאוד. המנה העיקרית (בר ים): תוארה בצורה מבולבלת ולא מדויקת על ידי האם. בפועל הגיע חצי פילה בר ים ששוחה ברוטב דובדבנים, ללא שום תוספת או פחמימה לצדו. מנה מינימליסטית במחיר שנושק ל-200 ש"ח. השירות והאווירה: המסעדה עצמה קטנה ומבולגנת במבט ראשון, עם שולחנות שלא פונו או נערכו בזמן. ישבנו בחוץ על המדרכה, במקום מאוד צפוף, על שולחן וכיסאות עץ פשוטים וזולים – רחוק מאוד מחוויית אירוח של מסעדת שף. לשפית יש רזומה מרשים, אך ניכר שהיא עייפה, מתוסכלת וחסרת מוטיבציה לתקשר. אם שפית בוחרת לצאת מהמטבח הפתוח ולהגיש את המנות בעצמה, הגישה צריכה להיות מזמינה. בפועל, המנות פשוט "הונחו" על השולחן ללא הסבר נורמלי ומעודכן. הפינוי בין המנות לא היה בזמן, והתחושה הכללית מהצוות הייתה של התגוננות מתמדת. השיא היה כשבסוף הערב, לאחר ששילמתי, ניגשתי בצורה מכובדת לשתף את האם בחוויה שלנו, ובתגובה קיבלתי האשמות והדפת אחריות ("האשמת הקורבן"), במקום הקשבה. בשורה התחתונה: חוויה לא טובה, שירות לא מקצועי ואוכל שלא מצדיק אפילו חצי מהמחיר הנדרש. לא נחזור.